קלנדרוב נ' 012 סמייל תקשורת בע"מ

פסק דין

תביעה להשבת כספים אשר נגבו ביתר , לטענת התובע , על ידי הנתבעת וזאת, בגין עסקת רכישת מחשב נייד וכן, לפיצוי בגין התנהלותה של הנתבעת בגביית היתר ובסירובה להשבת הכספים אשר נגבו כאמור.

לטענת התובע , הוא לקוח של הנתבעת מזה מספר שנים וביום 18/8/09 רכש, בעסקה טלפונית, מאת הנתבעת, מחשב נייד מסוג DELL עם מסך 16 אינץ , בתמורה לסך של 5,580 ₪ (להלן:"המחשב הראשון"). לטענת, התובע סופק לו מחשב עם מסך 13 אינץ ומשכך, פנה באופן מיידי לביטול העסקה ונענה בחיוב על ידי הנתבעת . לטענת התובע, ביום 27/8/09 עמד בקשר עם הנתבעת על מנת לוודא שהביטול מתבצע כשורה ואז שוחח עם נציג בשפה הרוסית אשר הסביר לו כי קיים מבצע חדש על מחשבים ניידים מסוג LG בתמורה לסך של 3,400 ₪ למחשב, אשר יגבה ב – 36 תשלומים על סך 95 ₪ כל תשלום (להלן:"המחשב השני") . משכך, הוא הסכים לרכוש מחשב בתנאים כאמור וכן, רכש מסך בתמורה לחמישה תשלומים שווים על סך 197 ₪ כל תשלום.

לטענת התובע, המחשב השני סופק לו ואולם, השליח סירב לקבל בחזרה את המחשב הראשון וזה נותר בידו. זאת ועוד, עת קיבל את חיוב כרטיס האשראי התברר כי נגבו מכרטיס האשראי שלו חיובים הן בגין המחשב הראשון והן בגין המחשב השני.

לטענת התובע, עת פנה אל הנתבעת הובהר לו כי החיובים נגבים ממנו הואיל והוא לא השיב את המחשב הראשון ולאחר דין ודברים , במסגרתו דרש כי יגיע שליח מטעם הנתבעת לקחת את המחשב הראשון בחזרה, הוסכם , בסופו של דבר, כי המחשב הראשון יושב על ידו באמצעות הדואר ויופסק החיוב בגינו.

לטענת התובע, המחשב הושב והתקבל אצל הנתבעת ואמנם בוטלו התשלומים המיותרים ואולם, תחת לבטל את החיובים בגין המחשב הראשון , בוטלו החיובים בגין המחשב השני ומשכך, נגבה ממנו בסיכומו של דבר סך 5,580 ₪ בגין המחשב השני , במקום 3,400 ₪ כפי שהוסכם.

זאת ועוד, לטענת התובע, עת פנה אל הנתבעת היא השיבה לו כי החיוב על סך 3,400 ₪ אשר ראה בתדפיס כרטיס האשראי שלו הוא החיוב בגין המחשב הראשון הואיל ועיסקה זו פוצלה לשני אמצעי גביה – האחד כרטיס האשראי ממנו נגבה סך 3,400 ₪ ב- 36 תשלומים והשני – החיוב השוטף במסגרת הוראת הקבע שלו – במסגרתו נגבו יתרת התשלומים בגין מחשב זה. לטענת התובע , הפיצול האמור – ככל שאמנם היה – הינו שלא על דעתו הואיל ומלכתחילה הוסכם כי התמורה בגין המחשב תגבה באמצעות כרטיס האשראי ותו לא.

לטענת התובע, הוא פנה אין ספור פעמים אל הנתבעת, הן בעצמו והן בסיוע חברו מר איציק הלל – ובמסגרת פניותיו דרש לקבל את תמלול השיחות אשר נערכו בינו לבין נציגי הנתבעת וכן, דרש להשיב לו את הכספים אשר נגבו על ידי הנתבעת ביתר , להחזיר לו באופן מלא את העלות בה נשא בגין השבת המחשב באמצעות הדואר ולפצותו בגין הפרת חובותיה של הנתבעת כלפיו ועוגמת הנפש אשר היתה מנת חלקו כפועל יוצא מהתנהלותה- ואולם, פניותיו לא נענו עניינית ומשכך, הוא פנה בתביעה לבית משפט זה.

במסגרת התביעה , תובע התובע סך של 31,200 ₪ בגין הנזקים והפיצוי בגין טענותיו לעיל.

לטענת הנתבעת, התובע התקשר בעיסקה לרכישת מחשב נייד ולו מסך בגודל 13 אינץ ולא כפי שנטען על ידו. בגין העיסקה התחייב לשלם סך 5,580 ₪ והוסכם מפורשות כי החיוב יחולק לשניים – סך 3,419 ₪ יגבה באמצעות כרטיס האשראי ב- 36 תשלומים שווים על סך 95 סך כל אחד והיתרה בחיוב באמצעות הוראת הקבע של התובע ב- 36 תשלומים על סך 60 ₪ כל תשלום. לטענת הנתבעת, התובע הלין בפניה כי גודל המחשב אשר קיבל אינו עונה על ציפיותיו הואיל וציפה, מסיבה שאינה ברורה, לקבל מחשב בגודל 16 אינץ וביקש משכך, לבטל את העיסקה והנתבעת הסכימה לכך. לטענת הנתבעת , הוסבר לתובע במעמד זה כי על מנת לבטל את העיסקה עליו לשלוח בחזרה את המחשב הראשון באמצעות הדואר בחזרה אל הנתבעת.

לטענת הנתבעת הואיל והתובע ביקש מחשב נייד גדול יותר הוצע לו לרכוש מחשב מסוג LG בגודל 15.6 אינץ בעלות 5,364 ₪ והוא הסכים להצעה. לאור האמור, בוצעה בעבור התובע עסקת רכש חדשה על הסכום האמור אשר הוסכם כי ישולם ב – 36 תשלומים על סך 149 ₪ כל אחד וייגבה באמצעות כרטיס האשראי של התובע.

לטענת הנתבעת, היא סיפקה לתובע את המחשב השני והמתינה לקבלת המחשב הראשון ומשהתברר כי התובע מתבושש בהשבתו, פנתה אל התובע ואל אשתו פעמיים והבהירה לו כי עליו להשיב את המחשב באמצעות הדואר . לטענת הנתבעת, התובע הבין כי עליו לעשות כן ובסיכומו של דבר אמנם השיב את המחשב הראשון באמצעות הדואר ומיד עת התקבל המחשב הראשון, בוטלו החיובים בגינו וכן, הושבו לתובע התשלומים העודפים אשר בוצעו בגין מחשב זה.

לטענת הנתבעת, אין כל בסיס לטענת התובע ולפיה, בגין המחשב השני נקבע כי עליו לשלם סך של 3,600 ₪ הואיל ובגין המחשב השני , אשר הוא כאמור גדול יותר מהמחשב הראשון, נקבעה התמורה על סך של 5,364 ₪ כפי שאמנם נגבה מאת התובע בפועל. זאת ועוד, לטענתה אין כל ממש בטענותיו של התובע ולפיה לא השיבה את התשלומים בגין העיסקה הראשונה באשר אלו הושבו במלואם.

לטענת הנתבעת, הסברים בדבר נמסרו לתובע במענה לכל פניותיו ואולם, התובע בחר להגיש תביעה זו אשר לא זו בלבד שאין לה כל יסוד ועילה ,אלא שאף אין במסגרתה כל פירוט באשר לאופן בו חושב הפיצוי הגבוה הנתבע ואין זאת אלא שהתנהלותו אינה אלא "שיטת מצליח" בניסיון לקבל כספים רבים תוך ניצול כיסה העמוק של הנתבעת.

לאור האמור , לטענת הנתבעת, דין התביעה להדחות.

במסגרת הדין אשר התקיים בפני העידו התובע והעד מטעמו מר איציק הלל וכן נציגי הנתבעת. כן הוצגו בפני, על ידי התובע, דף פירוט עסקאותיו של התובע בכרטיס אשראי לחודש 10/09 במסגרתו ניתן לראות את הגביה אשר בוצעה מכרטיס האשראי שלו וכן- על ידי הנתבעת, הצעות המחיר בגין עסקאותיו של התובע ותדפיסי עיקרי השיחות אשר בוצעו בין התובע לבין נציגי הנתבעת.

לאחר ששמעתי את העדויות, עיינתי בכתבי הטענות ובחנתי את כלל הראיות בתיק ובהתבסס על בחינה ובדיקה כאמור, הנני סבורה כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

אקדים ואציין כי הטענה המרכזית אשר בירורה נדרש בתביעה בפני נוגעת לפרטי העסקאות כפי שבוצעו על ידי התובע אל מול הנתבעת – ולענין זה- במיוחד , האם במסגרת עסקת הרכישה של המחשב השני הוסכם כי התמורה בגין מחשב זה תעמוד על סך של 3,600 ₪ - כטענת התובע או שמא על סך של 5,364 ₪ כטענת הנתבעת.

בירור עובדתי של הטענה האמורה , וככל שטענת הנתבעת נכונה, יש בו בכדי לייתר את הדיון ביתרת טענות הצדדים , בבחינת "נפל הסוס ונפל ורוכבו" , הואיל ולו ההסכמה בין הצדדים הינה כטענת הנתבעת – הרי שממילא לא הפרה הנתבעת את המוסכם בינה לבין התובע, התובע אינו זכאי להשבת כספים נוספים מאת הנתבעת ומשכך, סירובה להשיב לו כספים אלו – בדין הוא ודין טענותיו להדחות .

כפי שאראה להלן, הנני בדיעה כי לא זו בלבד שהתובע לא הוכיח טענתו זו אלא שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת הנתבעת ומשכך, דין תביעתו של התובע להדחות.